אסכולת ארץ ישראל באמנות היא הכינוי לקבוצת ציירים שפעלו בארץ בשנות ה-20, ובהם ראובן רובין, נחום גוטמן, ציונה תג'ר וישראל פלדי. הם עזבו את הסגנון הסמלי של בצלאל וציירו את מה שראו סביבם: אור חזק, צבע מקומי, חולות, תל אביב הצעירה והכפר, בהשפעת הציור הצרפתי שאחרי האימפרסיוניזם.
אצלנו בגלריה לקוחות שואלים למה הדפס של גוטמן נראה כל כך "ארצישראלי". התשובה נמצאת בעשור אחד, בערך בין 1920 ל-1930. מי שמכיר את העשור הזה מסתכל על ליטוגרפיה של גוטמן אחרת, ויודע מה הוא תולה על הקיר.
מה מאפיין את הציור הארצישראלי של שנות ה-20?
הציור הארצישראלי של שנות ה-20 מזוהה עם אור לבן וחזק, צבעים בהירים בכתמים גדולים, קו פשוט שנראה כמעט ילדי ונושאים מקומיים: הים של יפו, פרדסים, גמלים, רועים ואנשי הכפר. הציירים שאבו מסזאן, מגוגן ומהציור הנאיבי של אנרי רוסו, והתאימו את כל זה לנוף של הארץ.
כשמסתכלים על עבודה מהתקופה, אלה הסימנים שחוזרים כמעט אצל כולם:
- אור: שמש ישירה שמשטיחה את הצללים ומלבינה את הקירות.
- צבע: חום של חול, תכלת של ים, ירוק של פרדס, בלי הרבה מעברים ביניהם.
- קו: פשוט ומעט נאיבי, עם פרספקטיבה שלא תמיד מדויקת, ובכוונה.
- נושאים: יפו, תל אביב שרק נבנתה, הגליל, דמויות של חלוצים, תימנים וערבים מהכפר.
- שורשים: סזאן, גוגן ומאטיס, שהציירים ראו בפריז ובברלין.

ממה הם התרחקו: בצלאל מול הדור החדש
בית הספר בצלאל נוסד בירושלים ב-1906 על ידי בוריס שץ. הרעיון שם היה אמנות יהודית לאומית: סיפורי תנ"ך, סמלים, עיטורים, ומזרח שנראה יותר כמו חלום אירופי מאשר כמו המקום עצמו.
רבים מהציירים הצעירים של שנות ה-20 למדו בבצלאל, ובכל זאת פנו לכיוון אחר. הם רצו לצייר את הארץ כפי שהיא נראית בצהריים, בלי סמלים. באמצע העשור הוצגו העבודות החדשות בתערוכות במגדל דוד בירושלים, והקהל ראה בפעם הראשונה ציור עברי שנראה מודרני.
| בצלאל (מ-1906) | הדור של שנות ה-20 | |
|---|---|---|
| נושאים | סיפורי תנ"ך וסמלים יהודיים | הנוף והאנשים שמסביב |
| סגנון | מעוטר ומפורט, קרוב לארט נובו | שטוח, בהיר ופשוט |
| השראה | האקדמיה האירופית ומזרח מדומיין | פריז, סזאן והציור הנאיבי |
ארבעת הציירים של אסכולת ארץ ישראל באמנות
כל אחד מהם הביא משהו אחר, ועדיין קל לזהות את השפה המשותפת. זה עשור אחד בלבד. הוא הספיק כדי לקבוע איך נראה ציור ישראלי בעיני רוב האנשים עד היום.
ראובן רובין
ראובן רובין (1893-1974) נולד בגאלאץ שברומניה, הגיע ללמוד בבצלאל ב-1912 ועזב מאוכזב. ב-1923 חזר לארץ והשתקע. העבודות שלו מתחילת שנות ה-20 מלאות בדמויות מקומיות, חלוצים ונוף הגליל, בקו שטוח ובצבע בהיר. ב-1948 מונה לנציג הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה.
נחום גוטמן
נחום גוטמן (1898-1980) הגיע לארץ ב-1905 כילד וגדל בנווה צדק. אחרי לימודים בבצלאל ושנים באירופה בתחילת שנות ה-20 חזר, וצייר את יפו, תל אביב והחולות בצבע חם ועם הרבה הומור. הוא גם כתב ואייר ספרי ילדים, ולכן הקו שלו מוכר גם למי שלא נכנס למוזיאון. את היצירות שלו אפשר לראות בקולקציית ההדפסים של נחום גוטמן.
ציונה תג'ר
ציונה תג'ר (1900-1988) נולדה ביפו והיא מהציירות הראשונות שנולדו בארץ. היא למדה בבצלאל ובפריז, ובשנות ה-20 ציירה נופים ודיוקנאות בקומפוזיציה מסודרת, קרובה לסזאן. אצלה האור רך יותר, והמבנה של התמונה חשוב לה יותר מהסיפור.
ישראל פלדי
ישראל פלדי (1892-1979) עלה לארץ ב-1909 ולמד בבצלאל. בשנות ה-20 צייר את תל אביב וסביבתה בסגנון נאיבי ובוטה, בצבע עז ובקו חופשי. בהמשך עבר לעבודות מופשטות יותר, אבל שנות ה-20 שלו הן אחת הדוגמאות הברורות למבט המקומי.
| אמן | שנים | מה לחפש בעבודה |
|---|---|---|
| ראובן רובין | 1893-1974 | דמויות חגיגיות, גליל, אור בהיר |
| נחום גוטמן | 1898-1980 | יפו, תל אביב, חולות, הומור |
| ציונה תג'ר | 1900-1988 | קומפוזיציה מסודרת, אור רך |
| ישראל פלדי | 1892-1979 | צבע עז, קו חופשי, תל אביב |
לצדם פעלו באותן שנים גם מנחם שמי, פנחס ליטבינובסקי ואריה לובין. בשנות ה-30 הגיעו לארץ השפעות כהות יותר מאירופה, והבהירות של שנות ה-20 פינתה מקום לפלטה אחרת.

למה הדפס של גוטמן נראה כך?
הרבה מההדפסים של גוטמן שנמצאים היום בשוק חוזרים לנושאים ולצבעים של אותה תקופה: יפו, הים, החולות והאנשים ברחוב. מי שקונה הדפס כזה מקבל את השפה של אסכולת ארץ ישראל באמנות בגודל שמתאים לסלון.
לדעתנו, הדפס של גוטמן הוא הדרך הנגישה ביותר להכניס הביתה את המבט הזה. ציור שמן מאותו עשור נמכר במכירות פומביות בסכומים שרוב האוהבים לא מגיעים אליהם. בהדפס, האור והצבע עוברים היטב.
לפני שבוחרים, כדאי לבדוק כמה דברים בדף היצירה:
- טכניקה: ליטוגרפיה או סריגרף. בקולקציית הליטוגרפיות והדפסי המשי הטכניקה כתובה בכל יצירה.
- חתימה: חתימה בעיפרון או חתימה בפלטה, שמודפסת יחד עם התמונה. לכל אחת מחיר אחר.
- מהדורה: מהדורה ממוספרת מסומנת בשוליים בפורמט כמו 12/200.
- מצב הנייר: כתמים, קפלים ודהייה משפיעים על המחיר.
- מסמכים: כל יצירה מגיעה עם חשבונית וקבלה מפורטת. לחלק מהיצירות מצורפת תעודה מהעזבון או מהאמן, ולחלק תעודת גלריה שלנו. לא לכל יצירה יש תעודה, אז מוזמנים לפנות אלינו ולהתייעץ לגבי יצירה מסוימת.
מי שרוצה להשוות בין אמנים ישראלים מכמה דורות ימצא עוד עבודות במבחר ההדפסים האמנותיים שלנו, ומי שאוהב דווקא את הנוף ימצא אותו בקולקציית נופי ארץ ישראל.
יצירות מהגלריה שאולי יתאימו לכם




שאלות נפוצות
מי היו הציירים של אסכולת ארץ ישראל?
הציירים המזוהים ביותר עם אסכולת ארץ ישראל הם ראובן רובין, נחום גוטמן, ציונה תג'ר וישראל פלדי. לצדם פעלו בשנות ה-20 גם מנחם שמי, פנחס ליטבינובסקי ואריה לובין. רובם עברו דרך בצלאל או דרך אירופה לפני שפיתחו את המבט המקומי, עם אור חזק וצבע של הארץ.
האם הדפס של נחום גוטמן שווה קנייה?
לדעתנו כן, כשיודעים מה קונים. בדף היצירה כדאי לבדוק את הטכניקה, ליטוגרפיה או סריגרף, את סוג החתימה, בעיפרון או בפלטה, והאם יש מהדורה ממוספרת. הדפס של גוטמן מביא הביתה את השפה של שנות ה-20 במחיר שמתאים לרוב הבתים, ומוזמנים לראות אותו אצלנו בגלריה.
האם הדפסים של גוטמן מגיעים עם תעודה?
כל יצירה אצלנו מגיעה עם חשבונית וקבלה מפורטת. לחלק מהיצירות מצורפת תעודה מהעזבון או מהאמן, ולחלק תעודת גלריה שלנו. לא לכל יצירה יש תעודה, אז מוזמנים לפנות אלינו ולהתייעץ לגבי יצירה מסוימת לפני הרכישה, ונגיד בדיוק מה מצורף אליה.
אגב, תמונה או צילום שאתם אוהבים אפשר להדפיס אצלנו על קנבס או על נייר פיין ארט, בגלריה ברעננה. הפרטים בעמוד הדפסה על קנבס ברעננה.




