אמנות ישראלית היא סיפור של מאה ועשרים שנה בערך: מהקמת בצלאל בירושלים ב-1906, דרך ציירי אסכולת ארץ ישראל של שנות ה-20, המופשט הלירי של אופקים חדשים מ-1948, ועד הכבשים של מנשה קדישמן. המדריך הזה מסדר את הזרמים, התקופות והאסכולות על ציר זמן אחד, כדי שיהיה ברור איפה כל אמן יושב ולמה זה משנה כשבוחרים יצירה לבית.
אצלנו בגלריה השאלה שחוזרת הכי הרבה היא מאיפה מתחילים. התשובה שלנו: מציר הזמן. מי שמכיר את הרצף קורא כל יצירה אחרת, ויודע להגיד אם ציור נוף שייך לשנות ה-20 או לחיקוי מאוחר.
ציר הזמן של האמנות הישראלית בטבלה אחת
חמש תחנות מרכזיות מספיקות בשביל להבין את התמונה. יש עוד קבוצות וזרמים, אבל אלה חמש התחנות שכל השאר מתייחסות אליהן.
| תקופה | שנים | מה רואים ביצירות | שמות מרכזיים |
|---|---|---|---|
| בצלאל | 1906 עד סוף שנות ה-20 | מוטיבים תנ"כיים ומזרחיים, אומנות שימושית | בוריס שץ, אבל פן |
| אסכולת ארץ ישראל | שנות ה-20 וה-30 | אור מקומי, נופים, ציור נאיבי מכוון | ראובן רובין, נחום גוטמן |
| אופקים חדשים | 1948 עד שנות ה-60 | מופשט לירי, צבע ואווירה בלי סיפור | יוסף זריצקי, יחזקאל שטרייכמן |
| פיגורטיבי אישי | שנות ה-50 עד ה-90 | דימוי אישי שחוזר שוב ושוב | יוסל ברגנר, מנשה קדישמן |
| דלות החומר | שנות ה-70 וה-80 | חומרים יומיומיים זולים, איפוק | רפי לביא ותלמידיו |
שימו לב שהתחנות חופפות. ברגנר צייר עד 2017, קדישמן עד 2015, ושניהם עבדו במקביל לדלות החומר בלי קשר אליה. ציר הזמן הוא מפה, והמפה סובלנית לחריגות.

מה זו אסכולת ארץ ישראל, ולמה היא כל כך חשובה?
אסכולת ארץ ישראל היא קבוצת ציירים צעירים שמרדו בבצלאל בתחילת שנות ה-20 וחיפשו שפה מקומית: אור חזק, נופים, שוק, חמור וגמל, בסגנון נאיבי מכוון. ראובן רובין (1893-1974) הגיע לארץ ב-1923, ונחום גוטמן (1898-1980) הפך את יפו ואת תל אביב הקטנה לנושא מרכזי. התערוכות שלהם במגדל דוד בירושלים, החל מ-1921, סימנו את הרגע שבו הציור המקומי נפרד מבית הספר שהצמיח אותו.
מבחינתנו זו התקופה המבוקשת ביותר אצל לקוחות. ההדפסים של גוטמן, עם הצבעוניות של פרדסי יפו, נמכרים אצלנו יותר מכל תקופה אחרת, ואפשר לראות למה בקולקציית נחום גוטמן.
אופקים חדשים: המופשט מגיע ב-1948
באותה שנה שבה קמה המדינה, יוסף זריצקי (1891-1985) הקים עם חבריו את קבוצת אופקים חדשים. הקבוצה דחפה לציור מופשט לירי: כתמי צבע, אווירה, בלי דמויות ובלי עלילה. הוויכוח בין המופשט התל אביבי לציור הסמלי של מרדכי ארדון (1896-1992) בירושלים העסיק את עולם האמנות המקומי שני עשורים שלמים.
מי שנמשך לתקופה הזאת מחפש לרוב עבודות על נייר. זה שער כניסה נוח לאספנות.

הפיגורטיבי האישי: ברגנר, קדישמן והדימוי שחוזר
מול המופשט צמחו ציירים שבנו עולם דימויים פרטי. יוסל ברגנר (1920-2017), שהגיע לישראל ב-1950, צייר פומפיות, מטחנות וכיסאות בודדים בהשראת קפקא, וזכה בפרס ישראל ב-1980. מנשה קדישמן (1932-2015) הציג בביאנלה של ונציה ב-1978 עדר כבשים חי, ומאז ראשי הכבשים שלו הם הדימוי המזוהה ביותר באמנות הישראלית. לדעתנו זה הזרם שהכי קל להתאהב בו, כי היצירה מדברת גם עם מי שלא למד תולדות אמנות.
אפשר להתרשם מקרוב בקולקציית מנשה קדישמן ובקולקציית יוסל ברגנר.
ומה עם מארק שאגאל (1887-1985)? הוא לא היה אמן ישראלי, ובכל זאת הוא נוכח כמעט בכל אוסף מקומי, בזכות חלונות בית הכנסת בהדסה מ-1962 ובזכות הדפסיו, שרבים מהם חתומים בפלטה. בקאנון הוא שכן קרוב של האמנים הישראלים.
איך מתחילים לאסוף אמנות ישראלית?
הדרך הנוחה להתחיל היא הדפס אמנותי ממוספר: ליטוגרפיה או הדפס רשת של אמן מוכר, במהדורה מוגבלת של 150 עד 300 עותקים לרוב, במחיר של מאות עד אלפי שקלים. כך מקבלים עבודה של שם גדול בתקציב שפוי, ולומדים את השוק לפני רכישת ציור מקור.
שלושה דברים שכדאי לבדוק לפני קנייה:
- מספור: חפשו שבר כמו 45/150 בעיפרון, שמעיד על מהדורה מוגבלת.
- סוג החתימה: חתימה בעיפרון של האמן שווה יותר מחתימה בפלטה, שמודפסת יחד עם הדימוי.
- מצב הנייר: כתמים, דהיית צבע וקמטים מורידים מהערך.
כל יצירה אצלנו יוצאת עם חשבונית וקבלה מפורטת. לחלק מהיצירות מצורפת תעודה מהעיזבון או מהאמן עצמו, ולחלק אנחנו מנפיקים תעודת גלריה משלנו. לא לכל יצירה יש תעודה, אז מוזמנים לפנות אלינו ולהתייעץ על יצירה מסוימת. את מגוון הטכניקות אפשר לראות בקולקציית הליטוגרפיות והדפסי המשי ובקולקציית ההדפסים האמנותיים.
יצירות מהגלריה שאולי יתאימו לכם
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין בצלאל לאסכולת ארץ ישראל?
בצלאל, שנוסד ב-1906, לימד אומנות שימושית עם מוטיבים תנ"כיים ומזרחיים ברוח אירופית. אסכולת ארץ ישראל של שנות ה-20 מרדה בו: הציירים הצעירים, ובהם ראובן רובין ונחום גוטמן, ציירו את הנוף ואת האור המקומיים בסגנון נאיבי וישיר. בצלאל הוא בית הספר, והאסכולה היא המרד שיצא ממנו.
מי האמנים המרכזיים באמנות הישראלית?
ברשימה הקצרה: ראובן רובין ונחום גוטמן מאסכולת ארץ ישראל, יוסף זריצקי מאופקים חדשים, מרדכי ארדון בירושלים, יוסל ברגנר ומנשה קדישמן מהפיגורטיבי האישי, יעקב אגם (1928-2026) באמנות הקינטית, ורפי לביא מדלות החומר. כל אחד מהם פתח כיוון שאמנים צעירים ממשיכים לפתח עד היום.
כמה עולה יצירה של אמן ישראלי מוכר?
הדפס ממוספר של אמן מוכר מתחיל אצלנו בכמה מאות שקלים ומגיע לאלפים בודדים, תלוי באמן, בגודל ובמצב. ציורי מקור של שמות מהקאנון נמכרים בעשרות אלפי שקלים ומעלה. ההיגיון פשוט: מהדורה של 150 עותקים מוזילה כל עותק, ועדיין נותנת עבודה חתומה של האמן.
ראיתם אצלנו יצירה ואתם לא בטוחים לאיזה זרם היא שייכת? כתבו לנו, אנחנו נהנים מהשאלות האלה.
אגב, תמונה או צילום שאתם אוהבים אפשר להדפיס אצלנו על קנבס או על נייר פיין ארט, בגלריה ברעננה. הפרטים בעמוד הדפסה על קנבס ברעננה.








