אמנות ישראלית לעיצוב הבית היא בחירה בהדפסים של אמנים כמו נחום גוטמן, מנשה קדישמן, יוסל ברגנר ומרסל יאנקו, ותלייתם ליד רהיטים עכשוויים כך שהיצירה תיתן לבית זהות מקומית. הכלל המרכזי הוא ניגוד: רהיט נקי עם קווים ישרים לצד דימוי ישראלי מוכר, במסגרת פשוטה ובגובה העיניים.
אצלנו בגלריה אנחנו רואים את זה כל שבוע. לקוחות מגיעים עם תמונה של סלון לבן, ספה אפורה ושולחן אלון בהיר, ומחפשים משהו שיגיד מי גר בבית. הדפס של אמן ישראלי עושה את זה מהר יותר מכל פריט אחר בחדר.
איך משלבים הדפס של אמן ישראלי ליד רהיטים מודרניים?
משלבים אותו דרך ניגוד מכוון. ככל שהרהיטים שקטים יותר, כך דימוי ישראלי עם צבע או סיפור בולט יותר על הקיר. בוחרים מסגרת דקה בגוון אחד, משאירים סביב היצירה קיר פנוי, ונותנים להדפס אחד להוביל את החדר במקום לפזר כמה הדפסים קטנים.
אמנות מקומית בעיצוב מודרני עובדת לפי כמה עקרונות פשוטים:
- ניגוד בחומר: הדפס על נייר עם שוליים לבנים נראה טוב במיוחד ליד בטון, מתכת שחורה או עץ טבעי.
- צבע אחד שחוזר: אם בהדפס יש כתום חם או כחול עמוק, כרית או אגרטל באותו גוון קושרים את היצירה לחדר.
- מסגרת שקטה: עץ טבעי דק או שחור מט. מסגרת מוזהבת ומעוטרת מושכת את העין מהיצירה אל עצמה.
- יצירה אחת שמובילה: על קיר מרכזי, הדפס אחד בגודל הנכון עדיף על קבוצה של הדפסים קטנים.
לדעתנו, הטעות הנפוצה ביותר היא הדפס קטן מדי. ליטוגרפיה של 50 על 70 ס"מ על קיר של שלושה מטרים נראית כמו בול דואר. עדיף לחכות ולקנות יצירה אחת בגודל שהקיר צריך.
אמנות ישראלית לעיצוב הבית: ארבעה אמנים ואיפה כל אחד עובד
לכל אחד מאמני המופת האלה יש אופי משלו, והוא מתאים לחדר אחר בבית. הטבלה מסדרת את זה:
| אמן | שנים | מה רואים ביצירה | איפה זה עובד בבית |
|---|---|---|---|
| נחום גוטמן | 1898-1980 | יפו ותל אביב המוקדמת, דמויות וחיות בקו חופשי | פינת אוכל, חדר ילדים, מסדרון |
| מנשה קדישמן | 1932-2015 | ראשי כבשים בצבעים חזקים | קיר מרכזי בבית לבן, מבואה |
| יוסל ברגנר | 1920-2017 | כלי בית, עפיפונים ופרפרים בעולם חלומי | חדר עבודה, ספרייה, חדר שינה |
| מרסל יאנקו | 1895-1984 | צורות גאומטריות ונופי עין הוד | מבואה, חדר עבודה, ליד רהיטי אמצע המאה |
הדפסים של נחום גוטמן מביאים לבית צבע חם וסיפור. האנשים שלו, הדייגים ובתי יפו, מתאימים לשולחן אוכל ארוך שיושבים סביבו שעות. את היצירות הזמינות אפשר לראות בהדפסים של נחום גוטמן בגלריה.
הכבשים של מנשה קדישמן מחזיקים קיר לבד. ב-1978 הוא הציג עדר כבשים חיים בביתן הישראלי בביאנלה של ונציה, ומאז הכבשה חזרה אצלו שוב ושוב. אנחנו אוהבים את ראשי הכבשים של מנשה קדישמן בבית מינימליסטי עם ספה בגוון אחד. זה עובד.
יוסל ברגנר נולד בווינה ב-1920 וגדל בוורשה. הסירים, העפיפונים והפרפרים שלו דורשים זמן מול היצירה, והם מתאימים לחדר עבודה או לספרייה. כדאי לעבור על היצירות של יוסל ברגנר ולבחור לפי הפלטה של החדר.
מרסל יאנקו היה ממייסדי תנועת הדאדא בציריך ב-1916, וב-1953 ייסד את כפר האמנים עין הוד. הצורות הגאומטריות שלו מתיישבות טוב עם רהיטים על רגלי עץ דקות ועם קווים נקיים.
חדר אחרי חדר: איפה ההדפס עובד מחוץ לסלון
לסלון עצמו כתבנו מדריך לאמנות בסלון מודרני, עם שלושה כיוונים לשילוב אמנות ישראלית בסלון. הדפסים של אמנים ישראלים לבית עובדים גם בשאר החדרים:
- מבואה: הקיר הראשון שאורח רואה. קדישמן או יאנקו בגודל בינוני על קיר צר נותנים לבית אמירה כבר מהדלת.
- פינת אוכל: גוטמן, עם האנשים והשווקים שלו, מתאים לשולחן משפחתי.
- חדר שינה: דימוי שקט בפלטה מאופקת מעל ראש המיטה. הדפס של ברגנר עובד שם היטב.
- חדר עבודה: יצירה שמחזיקה מבט ארוך, מול השולחן, במקום שהעין נחה עליו בהפסקות.
- חדר ילדים: גוטמן כתב ואייר ספרי ילדים, וב-1978 קיבל את פרס ישראל לספרות ילדים. החיות והדמויות שלו מתאימות לגיל הצעיר.
- מסדרון: רצף של שניים או שלושה הדפסים באותה מסגרת ובאותו גובה.
גובה, מסגור ותאורה ליד רהיטים עכשוויים
כמה מספרים שכדאי לזכור לפני שקודחים בקיר:
- מרכז היצירה בגובה של כ-145 עד 150 ס"מ מהרצפה. זה גובה העיניים של רוב האנשים, ובגובה הזה תולות גלריות רבות.
- מעל ספה או מזנון משאירים 20 עד 25 ס"מ בין הרהיט לתחתית המסגרת.
- רוחב היצירה, או של קבוצת יצירות, בערך שני שלישים מרוחב הרהיט שמתחתיה.
- זכוכית עם הגנת UV ופספרטו נטול חומצה שומרים על הנייר לאורך שנים. ממסגר טוב יידע להתאים את שניהם להדפס.
- מרחיקים את היצירה משמש ישירה. אור צד או ספוט בגוון חם עדיפים.
ההדפסים אצלנו מגיעים ללא מסגרת, כך שאפשר לבחור מסגרת שמתאימה לרהיטים שכבר נמצאים בבית.
מה בודקים בשולי ההדפס לפני שקונים
הדפס אמנותי של אמן מופת נקנה לשנים, אז כדאי לקרוא את השוליים. ליטוגרפיה וסריגרף הן הטכניקות הנפוצות בהדפסים של אמנים ישראלים מהדור הזה, ובשוליים מופיעים שלושה פרטים:
- חתימה ביד: חתימה בעיפרון, בדרך כלל בפינה התחתונה, שהאמן הוסיף אחרי ההדפסה.
- מספור מהדורה: שבר כמו 45/150 אומר שזה העותק ה-45 מתוך מהדורה ממוספרת של 150 עותקים.
- חתימה בפלטה: חתימה שהודפסה יחד עם הדימוי. היא חלק מהיצירה, ובדרך כלל המחיר נמוך יותר מהדפס חתום ביד.
אפשר לעבור על כל ההדפסים האמנותיים בגלריה ולשאול אותנו על יצירה מסוימת. אם יש לכם קיר שמחכה ליצירה, צלמו אותו ושלחו לנו בוואטסאפ. אנחנו אוהבים להתאים הדפס לחלל אמיתי, עם הרהיטים שכבר עומדים בו.
יצירות מהגלריה שאולי יתאימו לכם
שאלות נפוצות
איך משלבים אמנות ישראלית בבית מודרני בלי שזה ייראה מיושן?
בוחרים מסגרת דקה ונקייה, תולים יצירה אחת גדולה על קיר שקט, ומשאירים סביבה אוויר. דימוי ישראלי קלאסי של גוטמן או ברגנר נראה עכשווי דווקא כשהרהיטים פשוטים. המראה המיושן מגיע בדרך כלל ממסגרות כבדות ומקירות עמוסים, ופחות מהיצירה עצמה. זה עובד גם בדירה קטנה.
באיזה גובה תולים הדפס מעל ספה?
מרכז היצירה צריך להיות בגובה של כ-145 עד 150 ס"מ מהרצפה, ותחתית המסגרת כ-20 עד 25 ס"מ מעל גב הספה. אם שני הכללים מתנגשים, הקרבה לספה קובעת. רוחב ההדפס עם המסגרת יהיה בערך שני שלישים מרוחב הספה, כדי שהקיר כולו ייראה מאוזן.
מה ההבדל בין הדפס חתום ביד להדפס חתום בפלטה?
בהדפס חתום ביד האמן חתם בעיפרון על כל עותק אחרי ההדפסה, ולרוב גם רשם את מספר העותק, למשל 45/150. בחתימה בפלטה החתימה הודפסה יחד עם הדימוי. שני הסוגים יכולים להיות יפים על הקיר, והדפס חתום ביד יקר יותר בדרך כלל. מוזמנים לשאול אותנו על יצירה מסוימת.
אגב, תמונה או צילום שאתם אוהבים אפשר להדפיס אצלנו על קנבס או על נייר פיין ארט, בגלריה ברעננה. הפרטים בעמוד הדפסה על קנבס ברעננה.
