ליטוגרפיה של שיר השירים היא הדפס אמנותי שנדפס בדפוס שטוח, על פי פסוקים מהמגילה שנקראת בפסח. מי שמחפש שיר השירים ליטוגרפיות מחפש כמעט תמיד פורטפוליו: תיק קרטון עם כמה גיליונות מאותה מהדורה, ממוספרים בעיפרון בשוליים. הפורטפוליו שנדפס ב-1976 הוא אחד המוכרים בסוג הזה, ואנחנו רואים אותו חוזר לקירות.
המגילה קצרה: שמונה פרקים, 117 פסוקים. זה אורך שמתאים בול לפורטפוליו, כי אפשר לבחור מתוכה עשרה פסוקים ולתת לכל פסוק גיליון משלו. אמן שניגש למגילה ארוכה יותר צריך להחליט מה להשמיט. כאן ההחלטה קלה.
מה כולל פורטפוליו של שיר השירים ליטוגרפיות מ-1976?
תיק טיפוסי כולל כריכת קרטון עם שם המחזור ושנת ההדפסה, שישה עד שנים עשר גיליונות, דף קולופון עם גודל המהדורה, ומספור בעיפרון על כל גיליון. הגיליונות נמכרים היום גם בנפרד, ולכן רוב התיקים שמסתובבים בשוק כבר אינם שלמים.
- כריכה או תיק עם שם המחזור ושנת ההדפסה
- גיליונות בודדים, פסוק לגיליון, לרוב בפורמט קרוב ל-50x70 ס"מ
- מספור מהדורה בעיפרון בשוליים השמאליים, בצורת 12/200
- חתימה בעיפרון בשוליים הימניים, או חתימה בפלטה שנדפסה יחד עם הדימוי
- דף קולופון שמפרט את מספר העותקים ואת בית הדפוס
שנות השבעים היו תקופה טובה להדפס בישראל. בתי דפוס עבדו עם אמנים על מהדורות ממוספרות, והנושא המקראי מכר. מארק שאגאל (1887-1985) חזר אל שיר השירים לאורך שנות השישים, וההדפסים שנושאים את שמו הם ברובם חתומים בפלטה, כלומר החתימה נדפסה עם הדימוי ולא נוספה ביד. שרגא וייל (1918-2009) עבד שנים ארוכות בנושאים מקראיים בהדפס.
איך מבדילים ליטוגרפיה מסריגרף ומהדפסה דיגיטלית
הדרך הפשוטה היא זכוכית מגדלת. ליטוגרפיה מראה שכבות צבע רכות בלי רשת נקודות. סריגרף מראה שכבות אטומות ושטוחות שלפעמים מורגשות באצבע. הדפסה דיגיטלית מראה רשת נקודות אחידה על כל השטח.
| טכניקה | סימן זיהוי בגיליון | מספור נהוג |
|---|---|---|
| ליטוגרפיה | מעברי צבע רכים, בלי רשת נקודות | בעיפרון, בשוליים |
| סריגרף | צבע אטום ושטוח, לעיתים מורגש למגע | בעיפרון, בשוליים |
| הדפס דיגיטלי | רשת נקודות אחידה תחת זכוכית מגדלת | ללא מספור, או מספור מודפס |
עוד סימן: בליטוגרפיה שנדפסה בזמנה יש שוליים לבנים רחבים יחסית, כי הגיליון נועד לשבת בפספרטו. גיליון שנחתך בדיוק בקו הדימוי איבד בדרך כלל את המספור והחתימה, וזה משפיע על המחיר.
מה בודקים לפני שקונים גיליון בודד?
בודקים ארבעה דברים: את המספור בעיפרון, את סוג החתימה, את מצב הנייר בקצוות, ואת התאריך אם הוא מופיע. הצהבה קלה בשוליים היא סבירה בגיליון בן חמישה עשורים. כתמי לחות עגולים או קרעים בפינות כבר מורידים ערך משמעותית.
- לבקש תמונה של השוליים בתאורה ישרה, לא רק של הדימוי.
- לוודא שהמספור כתוב בעיפרון ולא מודפס.
- לשאול אם הגיליון הגיע מתיק שלם ואם הקולופון קיים.
- לבדוק שהנייר לא הודבק לגב הקרטון, הדבקה כזו קשה לתיקון.
- לקבל חשבונית מס מהגלריה עם שם האמן, הטכניקה והמידה.
איפה הגיליון יושב טוב על הקיר
שיר השירים עובד יפה בסלון ובפינת אוכל, בעיקר בקבוצה. שני גיליונות זה לצד זה, במרחק של כעשרה סנטימטרים, נותנים נוכחות של יצירה אחת גדולה. שלושה גיליונות בשורה כבר דורשים קיר של שני מטרים לפחות.
אפשר לראות עבודות נוספות באותו עולם תוכן באוסף היודאיקה של הגלריה, ולהשוות מול הדפסים של אמנים ישראלים. מי שמחפש התאמה לקיר מסוים מוזמן לעבור על כל היצירות בגלריה ולסנן לפי מידה.
לדעתנו, תיק סגור בארון הוא בזבוז. הפורטפוליו נדפס כדי להיתלות, וגיליון אחד ממוסגר יפה עושה לחדר יותר מעשרה גיליונות שמחכים לרוכש הבא. אנחנו אוהבים לראות אותם על קיר בהיר, בגובה עיניים.
יצירות מהגלריה שאולי יתאימו לכם
שאלות נפוצות
כמה עולה ליטוגרפיה של שיר השירים?
המחיר נקבע לפי האמן, גודל המהדורה, מצב הנייר, וסוג החתימה. גיליון בודד ממהדורה גדולה נמצא בקצה הנמוך של הטווח, ותיק שלם עם קולופון ומספור תואם נמצא בקצה הגבוה. אצלנו בגלריה כל פריט מתומחר לגופו ומגיע עם חשבונית מס שמפרטת טכניקה ומידה.
האם חתימה בפלטה שווה פחות מחתימה בעיפרון?
כן, בדרך כלל. חתימה בעיפרון נעשתה ביד על הגיליון עצמו והיא מעידה על מעורבות ישירה של האמן במהדורה. חתימה בפלטה נדפסה יחד עם הדימוי בכל העותקים. שתיהן לגיטימיות לחלוטין, ושתיהן צריכות להיות מוצהרות בבירור בדף המוצר לפני הקנייה.
איך ממסגרים ליטוגרפיה ישנה בלי להזיק לה?
עם פספרטו נטול חומצה שמרחיק את הנייר מהזכוכית, זכוכית או פרספקס שמסננים קרינת UV, וקיבוע בפינות בלבד. אסור להדביק את הגיליון לגב. משאירים את השוליים עם המספור והחתימה גלויים. היצירות אצלנו נמכרות ללא מסגרת, כדי שתתאימו את המסגור לבית.
אמנים שרוצים רפרודוקציות איכותיות של העבודות שלהם מוזמנים לקרוא על הדפסת פיין ארט לאמנים אצלנו בגלריה.
